<h1>המנהיג הלכ' פסח — דיני חמץ</h1>
<h2>דף צז.</h2>
ורבי' יעקב גריס הכי, אמ' רבא הלכת' חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור [פי' בששים ולא גריס] במשהו כרב דגירסת רבנן סבוראי היא, ותדע שכן הוא דהא רבא גופיה פסק בפ' גיד הנשה [חולין צ"ז ע"א] כך, אמ' רבא אמור רבנן בטעם אמור רבנן בקפילא אמור רבנן בששים מין בשאינו מינו דהתירא דהטעמ' דאיסור' בקפילא מין במינו דהיתרא או דאיסורא דליכא למיקם אטעמא ומין בשאינו מינו דאיסורא דליכא קפילא בששים ואם היה סובר רבא במשהו כרב אפי' בשאר איסורי' כדקאמ' רב לטעמיה דרב ושמואל דאמרי תרוויהו כל איסורי' שבתורה במינן במשהו, תקשי דרבא אדרבא בההיא דגיד הנשה וכיון דקיימ' לן כרבא דכל איסורי' שבתורה [בששי' כדאמ' בפ' גיד הנשה א"כ הלכת' כריש לקיש ור' יוחנן דכל איסורי' שבתורה] בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם דהיינו בששי' חוץ מטבל ויין נסך במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם, ועוד דרב ושמואל ור' יוחנן הלכ' כר' יוחנן כדאמ' בריש מס' י"ט [ד' ע"א] ופלוגתיהו בשלהי ע"ז [ע"ג ע"ב], ואע"פ שפסק רב אלפס ז"ל בסוף ע"ז כרב ושמואל דהא פלוגתייהו דאביי ורבא בחמירא דחיטי וחמירא דשערי כרב ושמואל שייכא חזר בו בתשובותיו בסוף ימיו, ופסק כריש לקיש ור' יוחנן. ומזה פסק רבי' יעקב מ"כ דסתם יינן בששי' דיין נסך קאמ' התם שנתנסך ממש לפני ע"ז כמתני' דתנן [ע"ז ע"ד ע"א] ואלו אסורי' ואיסורן בכל שהוא יין ביין ומים במים כו', דבודאי במים שנתנסכו לפני ע"ז קתני ותני (ואין במקומו במים) [יין ביין דומיא דמים] במים, ומעתה חמץ בפסח וסתם יינן בששי' ככל איסורין שבתורה, אך לא עשה מעשה רבי' יעקב מ"כ להקל בדבר אם לא יהיה בדבר הפסד מרובה והתורה חסה על ממונן של ישראל, וכן אמ' וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה בתמיה כההיא דירוש' [ברכות פ"א ה"א] דספחי כרוב, ויתבא' במקומו בהלכו' יין נסך בעה"ו ושלום.
